אין חולק על כך שישנה עלייה מסוימת בשימוש בפתרונות של התחבורה השיתופית. מסיבה זו עולה השאלה האם למקצוע של נהיגה במונית יש עדיין מקום. הסביבה הדיגיטלית הביאה ברחבי העולם להשקת אפליקציות להזמנת נסיעות. בארץ, ניתן למצוא פה ושם רכבים שבהם נוסעים באופן שיתופי למשל לעבודה, אך בארץ התמונה ברורה – ללא שמץ של ספק יש ביקוש ניכר להזמנת מוניות ולנסיעות פרטיות. המגמות בתחום מראות כי גם לרגולציה יש מה לומר ויש השפעה כפי שנסביר בהמשך המאמר. מבחינת המחוקק נדרשת אמינות גבוהה ויש צורך ברישוי על מנת לספק לקהל הלקוחות שירותים מוסדרים ואיכותיים של נסיעות לכל חלקי הארץ. למעשה, לאור הריבוי באוכלוסייה והעומס בכבישים, יש הקובעים כי הצורך במוניות אף גבוה יותר מאשר בעבר.
הביקוש לשירותי מוניות? עדיין גבוה!
למרות השינוי בתרבות הנסיעה ועל רקע כל האפליקציות בתחום, נסיעה במוניות מבוקשת מאוד והשירות לא הולך להיעלם בעתיד הנראה לעין. אנשים מבוגרים, תיירים, נוסעים שיוצאים לחופשה עם מזוודות או נוסעים שזקוקים להסעה בשעות שבהן התחבורה הציבורית לא זמינה – כולם נשענים על שירותי מוניות. השירות מוסדר על ידי תקנות, ישנו מחירון לפי מרחק ושעות נסיעה. כמו כן אין צורך להשתמש באפליקציה של גורם לא מפוקח או להיקלע לנסיעה עם נהגים חובבים. בנוסף, המונית נחשבת לכלי תחבורה בטיחותי ובעל יתרונות נוספים. למשל ניתן לנסוע במסלול הרצוי לפי בקשת הלקוח, ניתן לנסוע חופשי בנתיבי תחבורה ציבורית וגם הזמינות גבוהה מאוד. לכן, גם כאשר שירותים שיתופיים בהחלט קיימים, עדיין קיים ביקוש ער למונית מורשית.
רישיון נהג מונית בדרך לפרנסה טובה
בזמן שתחומים רבים במשק הופכים לפחות רלוונטיים ואפשר לומר שהם פחות יציבים מבחינה תעסוקתית, נהגי מוניות נהנים ממקצוע מסודר עם תנאים טובים. כדי לעסוק בתחום מתחילים עם הוצאת רישיון נהיגה למונית דרך משרד התחבורה. ישנן דרישות מקצועיות מסוימות שצריך לעמוד בהן, צריך לעבור רישוי, בדיקות רפואיות ולעמוד בתנאים שקובע משרד התחבורה. תנאי הסף מבטיחים שלא יכנסו לתחום נהגים לא איכותיים. ההסדרה שונה מהותית מנסיעות שיתופיות שבהן כל נהג עם רישיון יכול להסיע, ללא פיקוח מספק. במונית הנוסע מקבל שירות מנהג שעבר את ההכשרה ומפוקח על ידי הרגולטור. הכל תחת כללים מחייבים. אמינות, ביטוח ותנאי נסיעה ברורים – כל אלה מעניקים יתרון תחרותי לנהג המונית מול שירותים פחות מפוקחים.
נסיעה שיתופית איננה חלופה לשירות מוניות מקצועי
בניגוד לשירותי נסיעה שיתופיים, שאין עליהם פיקוח הדוק במיוחד, כדי להפוך לנהג מונית צריך יותר זמן וש צורך בהכשרה. קורס רכב ציבורי הוא שלב מתבקש בדרך להוצאת רישיון. צריך ללמוד לימודים תיאורטיים, ללמוד על תפקידו של נהג המונית, ללמוד נהיגה בטוחה והתמצאות בתנאי דרך שונים. הקורס מקנה לנהג את הבסיס המקצועי שנדרש. מבחינה זו מתקבל סטנדרט ברור שמבדיל בין שירות רשמי ומפוקח לבין שירותים מבוססי אפליקציה שיתופית שאיננה מוסדרת. הכשרה המקצועית עשויה להפוך ליתרון משמעותי עבור נהגים המבקשים יציבות תעסוקתית וסטטוס מקצועי.
איך המחוקק פועל בענף המוניות וההסעות השיתופיות
בעוד שירותים שיתופיים של נסיעות בחו"ל נחשבים לרחבי היקף, בארץ רגולציית התחבורה שומרת על גבולות יותר משמעותיים בין נהגים לא מקצועיים לבין שירותי תחבורה מוסדרים. החוק בישראל מגביל את היכולת להסיע נוסעים בשכר והדברים אמורים רק במי שמחזיק ברישיון מתאים. בכך המחוקק מונע תחרות לא שוויונית בין נהגי מוניות של ממש לבין נהגים חובבים. רגולציה זו מגנה על נהגי המוניות ומאפשרת להם להמשיך לפעול במסגרת תעסוקתית ומקצועית יציבה.
