במהלך השבועות האחרונים, הכרזת שרת התחבורה מירי רגב על כוונתה להכניס את אובר לישראל זכתה לתשומת לב רבה.
והרבה שואלים – אם אובר אכן יכנסו לשוק, האם ישאר טעם לעסוק בענף המוניות?
בעוד שהשוק הישראלי מראה התעניינות גוברת בשירותי שיתוף רכבים, קיימים לא מעט חסמים ומכשולים שמאותגרים לעבור על מנת שהשירות יוכל לפעול באופן חוקי ומסודר בישראל.
אחד מהאתגרים המרכזיים שדווחו קשורים לסוגיות משפטיות ופיצויים.
על פי הערכות, משרד התחבורה ייאלץ לפעול לפיצוי כל נהגי המוניות ששילמו על מספר למונית – תביעה ייצוגית בסך היקף של כ-8 מיליארד ש"ח עומדת באופק.
מעבר לכך, עולות שאלות ביצועיות וביטחוניות.
הפיקוח על נהגי אובר דורש התנהלות מול מערכות בדיקה ובקרה קפדניות יותר, כמו שעוברים נהגי המוניות, מה שייתר את הערך הייחודי של אובר בשיתוף נסיעה עם כל נהג שיש לו סמארטפון ורכב.
במישור הפוליטי והחברתי, ישנו חשש מצד גורמים באיגוד נהגי המוניות ומערכות הליכוד שיבואו חשבון עם השרה רגב בפרמייריז אם היא תכניס את אובר…
לכן, ולמרות שהשרה הצהירה על כך שהיא תעלה הצעת חוק לשילוב אובר במושב הכנסת הקרוב נראה שאין חשש ממשי לקריירה כנהג מונית.
בנוסף, יש לציין כי בשנים האחרונות עלו יוזמות והצהרות דומות אך בפועל, מעולם לא יצא אל הפועל שינוי משמעותי.
בעוד שהעולם מתקדם ומשנה את פני תעשיית התחבורה, כניסת אובר לישראל מתעכבת כנראה לא רק בשל מסמכים ורגולציות, אלא גם בשל המורכבות הפוליטית והחברתית.
לבסוף, גם אם אובר תכנס לישראל, נהגי מוניות יחשבו כנהגים מקצועיים ואיכותיים יותר ולפיכך שווה מאוד לכל מי שמחפש קריירה בתחום התחבורה והנהיגה להשתלב לקורס רכב ציבורי ולהוציא רישיון למונית.
